יום ראשון, 16 בדצמבר 2012

יומן מסע- חלק א'



לאחר ארבע שנים, כשהצלחתי בעסקי המטעים, גבר עליי יצר הנדודים והחלטתי להצטרף להפלגה של סוחרים ובעלי אחוזות.
במסע זה, תקפה את הספינה סערה גדולה כך שבכל מספר דקות התנפצו עלינו גלים גבוהים וחזקים.
 כשהסתכלתי סביבי כל מה שראיתי היה חורבן וחששתי מאוד לחיי ולחיי הנוסעים הנוספים שעל הספינה.
 לאחר שעות רבות גיליתי כי הספינה טובעה וכי אני נמצא על אי בודד,שומם ונידח .
הבנתי כי כל אנשי הספינה נספו ורק אני שרדתי.
החלטתי לבלות את הלילה על צמרת עץ מחשש לטורפים.
בבוקר כשהתעוררתי החלטתי לצאת ולאסוף מהספינה ההרוסה את מה שנותר בה ויכול לעזור לי לשרוד על אי זה.
אספתי מוצרי מזון, אלכוהול, בגדים, כלי עבודה, נשק ותחמושת, וגם כלב ושני חתולים.
כשחזרתי אל החוף החלטתי להעריך את מצבי וגיליתי כי אני נמצא על אי המוקף ים מכל צידיו פרט לשני איים קטנים במרחק.



יום שני, 10 בדצמבר 2012

תולדות חייו של רובינזון קרוזו

שלום, שמי רובינזון קרוזו ונולדתי  ביורק שבאנגליה ב-1632. 
אבי היה מהגר מברמן ,הוא צבר רכוש רב מעיסוקו במסחר,  אמי, ששם נעוריה היה רובינזון, הייתה ממשפחה בעלת ייחוס במקום, והוא מקור שמי .
אני השלישי מבין אחיי.


אבי רצה שאהיה איש עסקים ואף אלמד עריכת דין ,הוא ניסה לשכנע אותי להישאר ביורק והסביר לי כי הרבה רוצים מעמד חיים כמו שלנו מעמד ביניים, אך מה שעניין אותי זה לנדוד ולחיות חיים של ימאי.
יום אחד פשוט עזבתי והפלגתי ללונדון. כבר במסע זה הספינה כמעט טבעה ,אך זה לא מנע ממני להפסיק להפליג והמשכתי לגינאה.
מגינאה המשכתי למסע רצוף אסונות ,שבו נלקחתי בשבי על ידי שודדי ים טורקים והפכתי לעבדו של קברניט הספינה בביתו שבמרוקו. לאחר שנתיים הצלחתי להימלט משם בספינת דיג ביחד עם נער מורי, אחרי שבילינו לילה בסירה ירדנו למחרת אל החוף כדי לחפש מים.
המשכנו בחיפוש אחר ספינה נוספת לאורך החוף ונתקלנו בחבורה של פראים,טובי לב שהציעו לנו מזון, בתמורה הצעתי להם נמר שצדתי בחוף.
לבסוף לאחר כל החיפושים נאספנו על ידי ספינה פורטוגלית איתה הגענו לברזיל.
בברזיל חברתי לבעל אחוזת מטעים שלימד אותי את רזי העבודה ולבסוף אני עצמי 
הפכתי לבעל אחוזת מטעים.